בתקופת המקרא היו מספר לשונות שולטים במרחב של הסהר הפורה, כמו האכדית ששימשה כלשון בינלאומית או המצרית. הלשון בה דיברו בני משפחת אברהם בהיותם בחרן היתה כנראה ארמית. לעומת זאת, בארץ כנען, דיברו כנענית, שלימים תזוהה עם הלשון העברית,  לשון הקודש (ראו למשל אבן עזרא ורד"ק לישעיהו יט, יח). בלשון העברית נכתבה התורה ואין היא … המשך לקרוא העברית והארמית של אבותינו